שלום כיתה ב, תלמידים יקרים, המירוץ ממשיך.
לאחר שנה פוריה בכתה א' עם מחברת חכמה וקלמר פעיל ועוד שאר מיני המצאות, הגיע הזמן להתחיל במירוץ האמיתי. אז מה אם אתם בני 7, זה אומר שאתם לא צריכים להתכונן לאוניברסיטה? האם זה אומר שהוריכם לא צריכים להכין יותר שיעורים?
כן, אני מודה, הפתיחה הינה סרקסטית משהו, אך לדעתי האישית, מתארת היטב את הלך הרוחות במערכת החינוך בימים אלו.
אני אב לזוג תלמידים בני 8, אכן, תאומים. וכהורה שנמצא רוב שעות היום בבית אני חווה את הכנת השיעורים של ילדי, שלא לומר שותף פעיל.
ילדים בכתה ב, שעדיין כותבים "נח" עם שבע שגיאות, נדרשים לספר מה הם יודעים על סופר זה או אחר. כשלעצמה, זו משימה חשובה, על הילדים להכיר את הסופרים ואת ההיסטוריה של עמנו ובכלל. אך מדוע הם נדרשים לחפש מידע באינטרנט? האם זהו הגיל המתאים לחשיפה לאינטרנט כמקור מידע? הייתי מצפה למעט יותר שמרנות בגיל הזה, אני די משוכנע שישנן אינציקלופדיות שניתן למצוא בהן את המידע. אני מניח שמספר קוראים ירימו גבה בתמיהה וישאלו מדוע? ובכן, כאשר ילד מחפש מידע באינציקלופדיה, הוא נחשף לערכים נוספים בדרך למציאת הערך הנכסף, כמו כן, הוא לומד לחפש מידע שממויין באופן מסויים וזהו תרגול לא פחות חשוב.
למען האמת, את חיפוש הערכים בגוגל אני עוד מוכן לקבל, לא בשמחה, אך לקבל, אבל מדוע מדרבנים אותם להגיש עבודות מודפסות???
למה ילד שלמד לפני שנה לכתוב, עדיין לא הטמיע את הכתיבה ובודאי שלא את האיות הנכון, צריך להגיש עבודה מודפסת? זה אמנם יפה וקריא יותר למורה, אך הילד לא מתרגל כתיבה, אינו "מצלם" את המילים ולכן ימשיך לכתוב "נח" בשבע שגיאות. האם מישהו כאן ראה פורומים של ילדים? שמתם לב לכמות שגיאות הכתיב? סיבה ישירה לזה היא הפסקת הכתיבה. הילד מתרגל להשתמש בהעתקה והדבקה ואינו שם לב למילים שאין תחתן קו אדום של מתקן האיות.
מה הפיתרון? לדעתי, הנחיה גורפת שאין להגיש עבודות מודפסות בגילאים הללו, הקפידו על חינוך, והשקיעו בהבנה.
